סדרת העבודות הזו עוסקת בפרידה מבית בו חייתי רוב חיי העצמאיים ומסביבת חיים בה אני חיה כמעט ארבעים שנה.
בשיטוטיי ברחבי הבית, קיוויתי ללכוד נקודות מבט שלרוב רק שוכני הבית הם אלו ששמים לב לקיומן. בין היתר ניסיתי לנצור מראות שחשבתי שאתגעגע אליהם במיוחד.
הפרידה מתועדת כביכול , דרך עיניה של כורסא שעברה בירושה מסבתא של בעלי. זוהי כורסא על – זמנית שחוותה וספגה היסטוריה והיא נפרדת בשמי מהבית.
טכניקת העבודה האיטית והמעודנת שנוצרה תוך כדי תנועה , סייעה לי לפרק ולהרכיב את הקיים בתודעתי ומבלי ששמתי לב, נבנה מנגנון לתרגול שינויים והתחדשות.
גזירי הנייר המרכיבים את עבודת הקולג׳ , מכילים נייר שאספתי במשך שנים, ניירות שירשתי, כאלו שייצרתי ואפילו חלקיקי ציורים שתוקפם פג.
תהליך היצירה חידד לי מה משמעות הבית בעבורי בעבר ובהווה. דרך החוויה המדיטטיבית אליה נשאבתי, טיילתי בין הזמנים וארזתי לי קצת עבר לדרך, כדי שהעתיד ירגיש מוכר ונעים יותר.
